פטור מהיטל השבחה בגין בנייה עד 120 מ"ר

מאת עו"ד שרון עזרא

סעיף 19 (ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 קובע כי בניה או הרחבה של דירת מגורים, עד 120 מ"ר, פטורה מהיטל השבחה ובלבד שהדירה תשמש את המחזיק במקרקעין למגוריו או למגורי קרובו. בגין בנייה מעל השטח האמור- ישולם היטל השבחה יחסי לגודל הבנייה או ההרחבה הנוספת.

השאלה שהתעוררה ברע"א 3626/06 ד"ר  זיאד חמיאיסי נ. הודעה המקומית לתכנון ובניה (להלן: "פרשת חמיאיסי")היתה, האם סעיף זה חל רק על דירה שהורחבה, או גם עם בנייה על קרקע בתולה, כפי שהיה במקרה שם.

בפרשת חמאיסי בנה המערער בית, על מגרש ריק, בשטח של 350 מ"ר, וביקש פטור מהיטל השבחה על 120 מ"ר.

הועדה המקומית דחתה את בקשת המערער, וזה האחרון הגיש ערעור לבית המשפט השלום. בית משפט השלום קיבל את התביעה, וקבע כי סעיף 19 הנ"ל מזכה בפטור מהיטל השבחה עד ל- 120 מ"ר הן לגבי מי שמרחיב את דירתו הקיימת, הן לגבי מי שהורס את דירתו ובונה אחרת במקומה, והן לגבי מי שבונה על קרקע בתולה.

על פסק דינו של בית המשפט השלום הגישה הועדה המקומית לתכנון ובניה ערעור, אשר התקבל על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי סעיף 19 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה חל רק על דירה שהורחבה או דירה שהיתה קיימת, נסתרה ונבנתה מחדש- אך לא על בניה על קרקע בתולה כמו במקרה של חמיאיסי.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור ברשות, לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור.

בית המשפט קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על ניסוחו של סעיף 19 לתוספת השלישית, ועל הערת אגב בפסק דין צרי (רע"א 7417/01) אשר ניתח את לשון החוק. ואולם, מתברר כי בחקיקה נפלה טעות דפוס, ומשכך, אין מקום לפרשנותו של בית המשפט המחוזי.

לאור האמור לעיל, אין אחיזה לשונית, בסעיף 19 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, לדרישה כי הבנייה שתזכה בפטור עד 120 מ"ר תהיה רק לגבי בנייה של דירה שהורחבה.

בית המשפט המשיך וקבע כי פרשנות זו אף עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק. מטרת הפטור היא סוציאלית, להעניק פטור לבניה בהיקף נמוך יחסית, תוך הבטחה שהפטור ישמש למגורי המחזיק או קרובו. אין כל הגיון להפלות בין אדם המרחיב בנייה קיימת, בין אדם הסותר בנייה קיימת ובין אדם הבונה על קרקע פנויה.

כתובת המייל של הכותבת: office@ezra-law.com